השקרים של אסף הראל המחורבן

רשימת ׳אנחנו העיר׳ היא איחוד כוחות יוצא דופן ומרגש לנוכח השדה הפוליטי הנוכחי. פעילות, אקטיביסטים, מובילות חברתיות ונציגי כלל הקהילות המרכיבות את תל אביב יפו.הרשימה מאחדת קבוצות שונות מרחבי העיר –ערביות ויהודיות, חילונים ודתיים, להט”ביות וסטרייטים, מזרחיות ואשכנזיות, ותיקים, פליטים ומהגרים. ׳אנחנו העיר׳ פועלת למען עיר שוויונית, מגוונת וחופשית – המעניקה ייצוג, ביטוי והקצאת משאבים לכל הקהילות שהופכות את העיר הזו למה שהיא. למען עיר שעובדת ושייכת לתושביה, ולא לנדלניסטים ומפתחי נדל”ן.מוביל את הרשימה, המעומד לראשות העיר, הבמאי והיוצר, אסף הראל, שהמונולוגים הפוליטים שלו הפכו בשנים האחרונות לתופעת ויראלית כשלא נמנע מלהתעסק בנושאים הכואבים והקשים ביותר בחברה הישראלית. הראל ליכד סביבו את רשימת ׳אנחנו העיר׳, כמועמד האופוזיציוני – היחיד שלא עובד אצל חולדאי, ומציע סדר יום אחר ושינוי מהותי בסדרי העדיפויות של העיר. אחריו ברשימה, עו”ד אמיר בדראן, נציג יפו והערבי היחיד במועצה בשנתיים וחצי האחרונות. לוחם למען תל אביב יפו שוויונית ונאבק למען דיור, חינוך ותשתיות הולמות לכלל תושבי ותושבות העיר. שולה קשת, פמיניסטית מזרחית, מנכ”לית תנועת אחותי ויו”ר ועד נווה שאנן – מי שהובילה את קמפיין דרום תל אביב נגד הגירוש – וידועה כפעילה מרכזית נגד גזענות ונגד ג’נטריפיקציה.ובהמשך רשימתנו – מוריה שלומות, לשעבר מנכ”לית שלום עכשיו ולוחמת צדק. ארנה לין, עורכת דין למען זכויות עובדים. מכי חכם נאמן, אקטיביסטית פמיניסטית ומייסדת עמותת רוח נשית. אלון גרבוז, לשעבר מנכ”ל הסינמטק ולוחם למען חופש הביטוי. מתילד עבוד, מורה ועורכת דין ופעילה בקהילה הערבית ביפו; ענבל אגוז, פעילה צעירה בדרום תל אביב למען זכויות פליטים ונשים. מייסלון חמוד, בימאית קולנוע ואקטיבסטית.

הרשימה המלאה: אסף הראל, עו״ד אמיר בדראן, שולה קשת, עו״ד מוריה שלומות, מכי חכם נאמן, עו״ד ארנה לין, אלון גרבוז, עו”ד מתילד עבוד, ענבל אגוז, מייסלון חמוד, מריה ג׳וזה, עו״ד נועה לוי, פרופ׳ איריס רחמימוב, ד״ר חן משגב, ד״ר נעמה מישר, לידיה סקראן, חדוה ישכר, עו״ד שאדי כבהה, עו״ד מור סטולר, גבי עאבד,, נמרוד פלשנברג, איתי אקנין, דורית גרסטנפלד, עומר סכסכ, אסתר עילם



לבנות דירות – לא רק משרדים

מצוקת השוכרים והשוכרות לא שככה. יקר לגור בתל אביב – יפו, וככל שהדבר נוגע לחולדאי ואנשיו ימשיכו המחירים לעלות עוד ועוד. מבחינתם, הסובלים והסובלות מיוקר המחייה – מוזמנים להתפנות. כ-40% מתושבי ותושבות העיר חיים בדירות שכורות. אנו מאמינים ומאמינות שהעיר היא אנחנו, ולכן גובה שכר הדירה, כמו גם תנאי השכירות והמגורים הבלתי-הולמים, חייבים להימצא תחת פיקוחה הצמוד של העירייה, ושעל האחרונה להבטיח כי כל תושביה ותושבותיה יוכלו להמשיך ולחיות בה.

הדיור הציבורי נתון במשבר. החברות המשכנות, ובייחוד החברה העירונית חלמיש, מתנהלות בחוסר שקיפות וכמעט בלא פיקוח. השבחת והגדלת היצע הדיור ציבורי בעיר תסייע לשוק השכירות כולו, ונציגות של דיירי ודיירות הדיור הציבורי בתהליך קבלת ההחלטות של החברות המשכנות היא תנאי הכרחי לקיום עירייה דמוקרטית ולשיתוף ציבור אמתי.

עירייה למען יזמים וכרישי נדל”ן: ב-20 שנות עידן חולדאי, הפך “פיתוח עירוני” מושג מכובס המתאר בנייה חסרת רסן של מגדלים לעשירים, הפקעת שטחי ציבור לטובת מיזמי נדל”ן מנותקים, ג’נטריפיקציה בשכונות דרום העיר, מזרח העיר ויפו, והסבת בנייני מגורים שלמים במרכז העיר למטרות נופש ותיירות. כל אלה נעשים בלא שיתוף הציבור, וללא שקיפות כלל, כשהעירייה והעומדים בראשה מתנהלים כנציגיהם של כרישי הנדל”ן ופועלים נגד תושבי ותושבות העיר.

זה הזמן לשנות כיוון. מדיניות חולדאי הובילה אותנו לנקודה קריטית. אם לא נעצור אותה עכשיו, העיר תשתנה לבל היכר ונמצא את עצמנו בחוץ. נוביל מהפך בסדר העדיפויות: עירייה שתייצג את האינטרסים של תושביה ותושבותיה, ולא את האינטרסים של אילי ההון; עירייה שתתנהל בשקיפות ובשיתוף הציבור; עירייה שתקדם פתרונות דיור לכולם ולכולן במקום מגדלי יוקרה ומתחמים כושלים.

נפעל למען דיור בהישג יד, לרכישה ולהשכרה, בהיקף של לפחות 20% מכל פרויקט חדש; הגדלת והשבחת הדיור הציבורי, הגברת השקיפות של החברות המשכנות ונציגות לציבור הדיירות בהנהלת החברות; הפסקת הריסות הבתים ופינוי התושבים מבתיהם, ובפרט בשכונות גבעת עמל, אבו כביר, נווה עופר, נס לגויים, הארגזים, התקווה, קריית שלום, נווה שאנן, כרם התימנים, שפירא ויפו; קידום הסדרים הוגנים עבור תושבי ותושבות שכונות אלה באמצעות דיאלוג משתף; סיוע בטיפול במפגעים בטיחותיים ותברואתיים בחדרי מדרגות ודירות בדמי מפתח המתגוררים ומתגוררות בהן קשישים וקשישות או בעלי מוגבלויות; שיתוף ציבור משמעותי וייצוג צרכי כלל האוכלוסייה בתכניות פיתוח עירוני ובנייה; פיתוח “מסלול מהיר” לפיצול דירות גדולות לפי סטנדרטים שיבטיחו איכות חיים לשוכרים ולשוכרות, במקביל להחמרת הפיקוח על פיצול שלא כחוק; רגולציה, כולל פיקוח ומיסוי, על השכרת דירות מגורים לתיירות (דוגמת Airbnb), כפי שאומצה בערים רבות ברחבי עולם; בניית והפעלת תכנית לטיפול מקיף ושיקום מחוסרי ומחוסרות דיור בעיר.



נאבקים על הישרדות

מרקם עירוני חי ותוסס: תל אביב-יפו היא מרכז כלכלי ארצי ומוקד עולמי ליזמות וחדשנות. היא גם מרכז ליצירה תרבותית ואמנותית – כשבצד מגוון מוסדות תרבות, העיר היא מוקד לפעילות עצמאית של יוצרות ויוצרים בתחומי האמנות, העיצוב והתרבות. רחובות העיר שוקקים בפעילות מסחר ובילוי כשפסיפס עשיר ומגוון של חנויות, בתי קפה, מסעדות, מקומות בילוי ושווקים יוצרים מרקם עירוני חי ותוסס.

נאבקים על הישרדות: למרות תרומתם המרכזית לעיצוב אופייה הייחודי של העיר, העסקים הקטנים, המסחר הוותיק, והעצמאיות והעצמאיים בזירות התרבות, המוזיקה והאמנות נאבקים על הישרדות. במקום לתמוך ולטפח את העסקים הקטנים והקהילה היצירתית, מציבים העירייה והעומדים בראשה תנאים מחמירים לעסקים ונוקטים באכיפה אגרסיבית. מדיניות זו, יחד עם העלייה המתמדת ביוקר המחייה, דוחקות את העסקים הקטנים והמסחר הוותיק לפשיטת רגל ואת הקהילה היצירתית אל גבעתיים, בת ים או ברלין.

נהפוך את תל אביב-יפו מגיהינום רגולטורי המתנכל לעסקים, לבית חם עבור יוזמות עסקיות קטנות ובינוניות, ונטפח את היחסים בין בעירייה לבין העסקים. נפעל למען הרחבה משמעותית של פעילות מחלקת “קידום עסקים” בעירייה, הן מבחינת תקציב והן מבחינת סמכויות, כך שזו תלווה את העסקים יד ביד החל משלב הרעיון ועד להשגת כל הרישיונות והאישורים הנדרשים; קיצור התהליכים באמצעות הטמעת כלים דיגיטלייםחיזוק עסקים מקומיים בדגש על עסקים בבעלות נשים ואוכלוסיות מוחלשות, באמצעות שילובם בפרויקטים מקומיים, העדפה במכרזים עירוניים, ייעוץ והכוונה משפטיים ועסקיים וגמישות רגולטורית; נקיטה במדיניות של אזהרה לפני קניסה וענישה בסעיפים רבים של הפרת תקנות: כל אזהרה תלווה בהנחיות ספציפיות לגבי האמצעים הדרושים לפתרון ההפרה; תמחור דיפרנציאלי עבור שילוט המתחשב ביכולות הפיננסיות של עסקים קטנים.

 

ללא הבדל דת, גזע ומין

הקהילה הלהט”בית הפכה את תל אביב – יפו לביתה, אולם בית זה אינו בטוח מספיק עבורה. זוגות חד-מיניים עדיין חווים הטרדות מיניות ברחובות, טרנסיות עדיין חוות אפליה ואלימות קשה: לעיר הכי להט”בית בישראל יש עוד הרבה עבודה לעשות כדי לזכות בתואר שהודבק לה. עיריית תל אביב – יפו משקיעה רבות בקידום תיירות גאה, אך חלק גדול מקרב תושבות ותושביה הלהט”בק סובלות וסובלים משירותים לא מותאמים, הזנחה והעדר ביטחון אישי. אנחנו מתחייבות ומתחייבים לפעול למען שוויון וביטחון עבור קהילת הלהט”בק, לקדם ערכים של סובלנות בתל אביב-יפו, להנגיש ולשפר שירותי רפואה, רווחה, תרבות וחברה בכל חלקי העיר (גם בשכונות הדרום והמזרח וביפו, בהן גדלה מאוד אוכלוסייה זו) ולמלא את החלל שנוצר עקב מדיניות ממשלתית להט”בפובית ומפלה.

נוסף לכך, תל אביב-יפו יכולה להוביל את המהלך החילוני-אזרחי ולאפשר לאזרחי ואזרחיות ישראל, יהודים ולא-יהודים, סטרייטיות, להט״בים, מהגרות ופליטים להתחתן בבניין העירייה. בשלב ראשון הנישואים יהיו תקפים רק בכל הנוגע לשירותי העירייה, אבל כפי שהוכיחה מחאת הקהילה בעקבות חוק הפונדקאות, שמחה הקהילה העסקית לתמוך בקהילה. אפשר לקוות שבבוא היום גם שאר הגופים האזרחיים והממשלתיים יכירו בחוקיות הנישואין של זוגות שהתחתנו בעיר.

נפעל למען יצירת מערך טקסי “נישואים אזרחיים” בעיריית תל אביב-יפו; הבטחת מרחב ציבורי בטוח לקהילה הטרנסית; הכשרת העובדות והעובדים במערכת העירונית לטיפול ולמענה ללהט”ב, תוך הבנה של הצרכים הייחודיים בקהילה; קידום תכנים של קבלה וסובלנות כלפי הקהילה הגאה בעיר, ובפרט במערכת החינוך; הגברת שיתוף הפעולה העירוני עם ארגוני הקהילה; התאמת טפסי העירייה לקשת הלהט”בית; מינוי גורם ייעודי לנושא הקהילה הלהט”בית בתל אביב-יפו; הבטחת ייצוג להט”בי בוועדות הרשות בהן תיוצג הסיעה; נקיטת מדיניות של אפס סובלנות כלפי להט”פוביה ופשעי שנאה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית במרחב העירוני; נפעל למען אוכלוסיית הלהט”ב בגיל זקנה ונקדם פתיחת בית אבות ואמהות לקהילה.

בריכה מסובסדת בכל רובע

העושר התרבותי של תל אביב – יפו הוא אחד מנכסיה העיקריים של העיר. העיר התברכה במגוון רחב של קהילות בעלות מורשת תרבותית עשירה ומגוונת, והיא אבן שואבת לאמנים ואמניות מכל תחומי התרבות שפועלים בה ומעשירות את חיינו בפסיפס עשיר של יצירה מסורתית בצד יצירה אוונגרדית.

ערים אחרות בעולם השכילו לרתום את האמנים והאמניות מהקהילות השונות לטובת התחדשות עירונית ושגשוג, אולם עיריית תל אביב – יפו טרם פיתחה מדיניות רצינית בנוגע לתחומי התרבות והאמנות. ובמקום לעודד יצירה מקומית ורב-תרבותיות, העירייה משקיעה בעיקר באירועי חוצות ראוותניים הפונים בעיקר לקהל שאינו מקומי.

פעילות ספורטיבית היא חלק מרכזי בחיי התרבות, ועל כן יש לעודד ספורט ולהפוך אותו נגיש וזמין לשגרת החיים של כל תושבי ותושבות העיר. נקדם הקמת מתקני ספורט בשכונות המגורים, ונקפיד על שמירת אזורי הספורט והפנאי העירוניים כמו פארק הירקון, פארק דרום, החוף, הספורטק ואצטדיון האתלטיקה נגישים ופתוחים לכולם.

נפעל למען הקמת עוד בריכות ציבוריות, כך שלפחות בריכה אחת תעמוד לרשות התושבים בכל אחד מרובעי העיר, וסבסוד הבריכות העירוניות הקיימות; עירוב הציבור באירועי התרבות הנערכים בתחומי אזור מגוריהם; קביעת אחוז סף תחתון מתקציב העירייה לתמיכה בתרבות ובספורט; הקצאת מבנים לצרכי אמנים תושבי העיר, כגון סטודיו מסובסד ומרכזי תרבויות עם דגש על תרבות מקומית; ביטול תשלומי הארנונה עבור כל העמותות (בשונה מהמצב היום שבו נהנות מפטור בתשלומי ארנונה רק עמותות הנותנות שירות).

לתושבים ותושבות – לא לנדל”ניסטים

הזנחה פושעת וסביבה אלימה: מציאות החיים הקשה בדרום תל אביב איננה גזירת גורל. היא מעשה ידיהם של קובעי המדיניות בעיר, שהזניחו בכוונה תחילה את הדרום ויצרו אפליה: כך הפכו שכונות המגורים שלנו למרכזי תחבורה ציבוריים המשרתים את כל הארץ. צרכי החינוך, התרבות והפנאי של התושבות והתושבים זוכים שוב ושוב בהתעלמות. אדישותם של האחראים על שלום התושבות והתושבים (נוכח מפגעים פיזיים מסוכנים כגון בלוני גז חשופים, רחובות חשוכים, זיהום אוויר, זיהום הקרקעות), וההפקרה שהפכה את שכונות הדרום למוקד של סחר בנשים וסחר בסמים פוגעת גם בביטחון התושבות וחושפת אותן לאלימות מינית ולהטרדות ברחובות.

מדיניות של גירוש ונישול: מאות משפחות מזרחיות, המתגוררות בדרום ת”א זה עשרות שנים, מכונות עתה “פולשות”. הן מתמודדות עם התעמרות מתמשכת מצד הרשויות, שמשתפות פעולה עם בעלי הון במטרה לשבור את רוחן ואת כיסיהן של המשפחות, ולפנותן מבתיהן לטובת בניית מגדלי יוקרה לעשירים. אם לא די בכך, לשכונות הדרום נותבו עשרות אלפי מהגרי ומהגרות עבודה ומבקשות ומבקשי מקלט, ללא שום התייחסות או מענה לסוגיות הדיור, החינוך, הבריאות והרווחה. כך הפכו שכונות דרום העיר לגטאות עם צפיפות בלתי-אנושית. תהליכי הג’נטריפיקציה באזור מקבלים חיזוק משמעותי מהמדיניות האנטי-חברתית של חולדאי, הכוללת הפסקה כמעט מוחלטת של בניית דיור ציבורי והתנערות מנזקי מפלצת הבטון המכונה התחנה המרכזית החדשה, שפולטת זיהום מסכן חיים בלא הרף.

 

שיסוי וגזענות במקום פתרונות: מדיניות זו יצרה את התנאים האידיאלים עבור טייקוני הנדל”ן, הרוכשים אדמות באזור וזוכים בגיבוי ממסדי במאמציהם לפנות את האוכלוסייה המקומית לטובת רווחי עתק. במקום לעמוד לצד האוכלוסייה המקומית, הרשויות נוקטות במדיניות “הפרד ומשול” המלבה גזענות, מפרידה קהילות מוחלשות ומשסה אותן זו בזו. תעמולה פופוליסטית וגזענית מסיטה את האחריות מקובעי המדיניות בממשלה ובעירייה ובכך תורמת להאצת תהליכי הג’נטריפיקציה. כיום, הן האוכלוסייה הוותיקה והן אוכלוסיית מבקשי ומבקשות המקלט עומדות בפני איום גירוש מידי.

אנחנו נפעל למען סגירה לאלתר של התחנה המרכזית החדשה והפיכתה למרכז לרווחת הציבור; נגבש תכנית חירום לשיקום דרום העיר והקצאת משאבים ליישומה; נפעל לסגירתם לאלתר של כל מכוני הזנות והסחר בנשים, במקביל לתכנית לשיקום נפגעות ונפגעי תעשיית הזנות, בשיתוף עם נשים בתעשיית הזנות, מוסדות רווחה וארגוני החברה האזרחית; נפעל למיגור הסחר בסמים והפשיעה יחד עם טיפול ושיקום מכורות ומכורים לסמים.

נקדם תכנית מתווה עירונית וארצית לקליטת מבקשי המקלט שתכלול פתרונות תעסוקה, דיור, חינוך ורווחה יחד עם פיזור אוכלוסיית מבקשי המקלט באזורים שונים ברחבי העיר ובערים שכנות, בהתאם ליכולת הקליטה של כל אזור;  נקצה משאבים לתמיכה ולטיפול באוכלוסייה מוחלשת בגיל זקנה ובמצבים של מוגבלות פיזית; נדרוש עצירה מידית של הריסות בתים, פינוי ודחיקת תושבות ותושבים מהבתים והשכונות, בפרט בשכונות גבעת עמל, אבו כביר, נווה עופר, נס לגויים, הארגזים, התקווה, קריית שלום, נווה שאנן, כרם התימנים, שפירא ושכונות יפו. נגבש פתרונות יחד עם התושבות והתושבים כך שההסכמים יבטאו את ההעדפות והצרכים של התושבים והתושבות.

נקים מוסדות תרבות מקומיים ונשמיש מוסדות קיימים, במטרה לשמר ולטפח את המורשת התרבותית המקומית העשירה ולהעלותה לקדמת הבמה; נקצה משאבים לאירועי תרבות, אמנות ומוזיקה מגוונים התואמים את העדפות תושבות ותושבי האזור; נפעל להנצחת ההיסטוריה המקומית של המוזיקה המזרחית; לעידוד יצירה מקומית בתחומי האמנות, הקולנוע, המוזיקה והמחול ולתמיכה ביוצרות ויוצרים מקומיות ומקומיים. נקדם הקמה, שיפוץ ושדרוג של מוסדות דת  בהתאם לצורכי הקהילות החיות בשכונות.

נדרוש השקעה מסיבית במערכת החינוך המקומית, הוספת כיתות, בתי ספר וגנים בהתאם לגודל האוכלוסייה וצרכיה; נגבש תכניות ייעודיות לצמצום הפערים מול צפון העיר, לרבות הקמת בתי ספר עיוניים, מרכזי לימוד וחיזוק מוסדות החינוך הפורמליים והבלתי פורמליים בשכונות. נקדם השקעה נרחבת בשדרוג וטיפול בתשתיות: מדרכות, כבישים, תאורת רחוב, ניקוז מי גשמים, חזיתות מבנים; הטמנת רשת החשמל והעתקת תשתיות המונעות נטיעת עצים בוגרים, פינוי מפגעים סביבתיים, אשפה ולכלוך; נפעל למען פיתוח סביבתי מקיף, לרבות פארקים, מרחבים ציבוריים, חצרות בניינים, מבני ציבור, ויצירת רצף מרחבי ותפקודי בין שטחים אלה; שיקום ופיתוח צירי תנועה מרכזיים והפיכתם ידידותיים עבור הולכי רגל; תמיכה עירונית במסחר הוותיק בשכונות.

זיהום האויר / סביבה

זיהום האוויר, החופים והמים מביא לתמותה עודפת של מאות רבות של תושבים ותושבות בעיר מדי שנה, ומגביר את שכיחותן של מחלות הסרטן, הלב, האסטמה ומחלות נוספות. הבעיה לא נולדה בתל אביב – יפו, ובוודאי אינה קיימת רק בה, אולם דומה כי העירייה אינה עושה מספיק על מנת לבלום אותה.

העירייה אף מעמיקה את המצוקה, כאשר מרחבים ציבוריים וחופי ים הופכים שטחי נדל״ן פרטיים. מדיניות המִחזור והפעילות למניעת סיכונים סביבתיים מוגבלות בלבד, ובניגוד להיגיון המנחה ערים גדולות אחרות בעולם, העירייה אינה מונעת כניסת כלי רכב מזהמים אל תוך מרכז העיר. ההיפך הוא הנכון: התחבורה הציבורית מוזנחת, שבילי האופניים אינם בטוחים ואינם מכסים את העיר כולה.

רשימת אנחנו העיר מחויבת להצבת השאלות הסביבתיות והבריאותיות במרכז העשייה העירונית, לאימוץ עקרונות קיימות ולפיתוח מודל סביבתי-חברתי מתקדם. בכוונתנו לפעול למען שקיפות וטיפול במפגעים סביבתיים ובזיהום אוויר המהווים גורמי תחלואה ותמותה; הגדלת היקף הטיפול באזורי קרקע מזוהמת, בה הזיהום חודר למי התהום ודרכם מתפשט הלאה; לאיתור ולטיפול במפגעים המולידים ניחוחות אשפה המציפים את אזורי דרום העיר. הרשימה שלנו מחויבת לפעול למען תל אביב – יפו למעצמת אנרגיה סולרית, תוך שימוש בגגות העיר לטובת שטחי קליטת אנרגיה.

 

העסקה ישירה בעירייה

מיגור העבודה הקבלנית וכל צורה של ניצול בשוק העבודה: מתוך כ-8,500 עובדים ועובדות המועסקים בידי עיריית תל אביב-יפו, כ-900 – עובדי ועובדות קבלן, מרביתם עובדי (ובעיקר עובדות) ניקיון של רחובות העיר ומתקני העירייה, או במקצועות שמירה ואבטחה, גינון, תחזוקה, הצלה ורווחה. העירייה אינה יכולה לעמוד מנגד כשמתרחשת מהפרת זכויות בסיסיות כזו. נפעל לאכיפת חוקי העבודה כלפי עסקים בעיר, והעירייה בראשותנו תקפיד על כיבוד חוקים אלו מצד ספקיה, תפעל למניעת העסקה באמצעות חברות קבלניות וחברות כוח אדם, תקדם העסקה ישירה של עובדיה, תקבל עובדים עובדות לפי אמות מידה שוויוניות ושקופות, ותעודד ייצוג הולם של נשים ושל גיוון בהעסקה של כל קבוצות האוכלוסייה בכל המשרות והדרגים.

תאונות עבודה, בייחוד בענף הבנייה, הן ‘מכת מדינה’. עשרות עובדי בניין נופלים אל מותם בישראל בשנה: מאז תחילת השנה מצאו את מותם 31 עובדים ו-2 עוברי אורח בתאונות בנייה. על עיריית תל אביב – יפו לעשות כל שניתן כדי שאתרי הבנייה בשטחה יהיו בטוחים ולקדם אכיפה והעסקה של חברות בנייה המחויבות לשמירה על כללי הבטיחות באתריהן. עובדי הבניין בעיר הם חלק מהמרקם העירוני.

נפעל למען המשך תהליך העברת עובדי ועובדות העירייה להעסקה ישירה במקום העסקה קבלנית; שינוי הקריטריונים למכרזים בעיר, כדי להבטיח שמירה על זכויות עובדים, תנאי העסקה הוגנים, ביטחון ובטיחות, וכדי שספקי העירייה יבטיחו תנאי העסקה חוקיים והוגנים; נקים גוף המסייע לעובדים בעיר לשמור על זכויותיהם, בין היתר באמצעות ייעוץ משפטי מסובסד ומתן סדנאות פתוחות לקהל בנושא זכויות עובדים; ניקח אחריות לקדם שמירה על כללי הבטיחות באתרי בנייה ובפרויקטים עירוניים רחבי היקף; נקדם העסקה הוגנת בעסקים בעיר באמצעות הדרכה ואכיפה של החוק.